משפחה יקרה  / מוני חורב
צבא הגנה לישראל
ד.צ.          01468
25   אוק'         85
י'    חשוון   תשמ"ו

משפחה  יקרה,

כואבים ואבלים אנו על מות בינכם סגן ברוד חן אשר ניספה בתאונה מבצעית.
לכולנו מפקדים וחיילים היה חן דוגמא וסמל למנהיגות הנרכשת בדרך של דוגמא אישית וטיפול אישי ואנושי בחיילים.
כאדם וכחבר רכש את לב אנשיו, שהעריצו את רצונו ויכלתו להעניק משלו לאחרים, בדיבור ובמעשה.

התיחסותו לתפקידי ולמשימות שהוטלו עליו היתה אחראית ומבוגרת. שופע רצון ודבקות סחף את אנשיו איתו בביצוע משימות אלו, כשהוא תמיד לצידם, יחד איתם.
עוד רבות נכונו לחן והוא היה נכון לרבות. תוכניותיו נגדעו בניצניהם, לפני שעלה בידו לממשם. אנו שעבדנו עימו - יודעים את גודל ההפסד.

ניזכרהו כאדם, כחבר מסור, כחייל וכמחנך.

                                      איתכם באבלכם היחידה כולה

                                               מוני          חורב
                                               מפקד    היחידה

אם יקרה  / יואב חג'בי
כ"ה באלול תשנ"ט
9/98

אם יקרה,

"המועדים-החגים הם כמו ההרים למישור",
       נושאים אותך לאויר הרים, לתחושות
                 להתרגשות
                 לחיק המשפחה
ערב ראש השנה אני עושה צדק עם עצמי, מניח את ה"מחקר" בצד, ונותן פתחון פה לתחושותי, לקולות ולאנשים יקרים.
שלא מדעת, אלא כחלק ממני, אני נושא בתוכי את האבדן, את החסרון, בשקט כואב, כמו שרק יודעי משפחה חשים.
כמו שרק מי שזכה בילדים, ויודע וחש את הזכות, והמזל הגדול שנפל בחלקו...
... וכשאני שומע את "פרי גנך" ואנשים מפזמים את השיר מבלי דעת, אני פורש ומסתגר בעולמו של חן, נצמד למילים ועוקב בכאב אחר השתלשלות המהלכים.
ועולים זכרונות מאותו לילה קרבי, שנפתח
בחיוך רחב, עד שקולו נדם...
ועוקב בדמעות אחרי ליבה של אם...
                     ובוכה מְלׂא העין.
היום האפל ההוא לא יוכל לעולם להאיר את עצמוֹ.
חלפו כבר יותר מתרי-עשר שנים,
     וכאבנו לא קהה.
רק המאורות הקטנים שלנו, יוכלו להאיר את עולמנו.
     יהיו ילדינו לךְ, כמו הגבעות למישור,
                   כמו החוף לים,
                   כמו הגוזלים לאמם,
                   כמו התקוה לדורשיה.

רק מעט מכאבי אני מזכיר היום
           אתכם תמיד
        מתוך תחושת אמת,
        מתוך חברות עם חן, שנקטעה,
             מתוך תחושות
                פנימיות
                אישיות.
         מתוך שתיקה רועמת,
         אני אתכם
         גם בהעדרי.

             יהיו תחושותי
             לזכרון
             לחן
             ולא לכאב

                     לימים ושנים של
                     בשורה
                     ותקוה

                             אתכם אני
                             יואב חג'בי